פסק-דין בתיק ת"א 4081-05

1.         התובע, יליד 1956 תבע את הנתבעים על נזק גוף בגין 3 תאונות, שאירעו בימים 1/1/02, 27/10/02 ו-6/11/02 לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח. הצדדים חולקים על החבות ועל הנזק.

            החבות

2.         התביעה הוגשה בהתייחס ל-3 תאונות עבודה אצל אותו מעביד, הנתבעת מס' 1, שמבוטחת ע"י הנתבעת מס' 2.

            תאונה ראשונה

            על פי גרסת התביעה, התאונה אירעה ביום 1/1/02, בסמוך לשעה 12:00. התובע ביצע עבודה רגילה, תוך כדי התקנת חלונות אלומיניום, כשהתובע עובד עם עובד אחר בבנין בבאר שבע. התובע נפגע בגבו מדיסק חשמלי שבו עבד העובד הנוסף, כי תוך כדי עבודה הדיסק ברח לו. כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע חתך עמוק בגבו באורך 5 ס"מ.

            התובע הובא לקופ"ח בעיר רהט ושם הודבק החתך, והתובע היה באי כושר במשך שבועיים.

            התובע חזר על תיאור התאונה בתצהיר עדותו הראשית.

            מטעם הנתבעות הוגש תצהיר נגדי של שרון סברו, מנהל הנתבע מס' 1. על פי תצהירו, הנתבע החל לעבוד בחברה באוגוסט 2001 כעובד כללי, והוא עסק בייצור והתקנה של מוצרי אלומיניום. הוא קיבל את כל ההסברים, הנחיות הבטיחות וההדרכות הנדרשות לביצוע עבודתו. בנוסף מדובר בעובד מיומן העובד בענף מעל 20 שנה, ואף אחת מהעבודות נשוא התאונות לא נעשתה לראשונה, אלא התובע עשה אותן פעמים רבות לפני התאונה.

            העד הצהיר שלא קיבל כל דיווח לגבי התאונה, אין עליה רישום ואף עובד לא שמע עליה.

            אין מחלוקת, שהמעביד חתם על טופס ב.ל. 250. המל"ל קיבל את התביעה לפגיעה בעבודה, אך לא שילם דמי פגיעה.

            תאונה שניה

            ביום 27/10/02, עמד התובע על סולם בשעה 11:00 או בסמוך לכך, ותוך כדי ביצוע עבודתו שהיתה התקנת חלון אלומיניום בבנין, בשלב של חיזוק ברגים. נטען כי  תוך כדי חיזוק אחד הברגים החליק הסולם. התובע עמד על סולם ללא עובד נוסף שיחזיק את הסולם. כתוצאה מכך התובע איבד את שיווי המשקל שלו ונפל על הרצפה שהיתה עשויה קרמיקה, והוא נחבל בברך ימין.

            הוא הובא לקופת חולים ברהט, ושוחרר לאחר שברכו נחבשה בחבישה אלסטית ובהמשך הוא הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.

            התובע חזר על התיאור בתצהיר עדותו הראשית. 

            העד מטעם הנתבעות, שרון סברו, העיד  שלא קיבל דיווח על התאונה. אין רישום על התאונה ואף עובד אחר לא שמע עליה.

            המעביד חתם על טופס ב.ל. 250 והמל"ל קיבל את התביעה על פגיעה בעבודה באופן עקרוני, אך לא שילם דמי פגיעה.

            תאונה שלישית

3.         התאונה קרתה ביום 6/11/02 בסמוך לשעה 16:30, כאשר התובע עסק יחד עם פועלים אחרים בפריקת לוחות זכוכית ממשאית. לפי גרסת התביעה, התובע היה על המשאית והוא משך לוחות זכוכית והעבירם לפועלים שהיו על הקרקע. סידור הלוחות היה ב-2 קבוצות. אחת מימין והשניה משמאל.

            תוך כדי פעולה זו, הלוחות בצד ימין התמוטטו ונפלו על התובע ונשברו. התובע נחבל בכל חלקי גופו והובהל לקופת חולים ברהט. בבדיקה נמצאו סימני חבלה בזרוע שמאל ורגישות במישוש צלעות קדמיות משמאל. התובע הופנה לצילום. בעקבות החמרה פנה התובע לביה"ח סורוקה ביום 7/12/02, אך לא נמצאה עדות לשבר. במיפוי עצמות ביום 14/1/03, הודגמה קליטה מוגברת פתולוגית בחיבורים קוסטו-כונדרליים של צלע 7 מלפנים משמאל וחשד למוקד נוסף בגוף הסטרנום שיכולים להתאים לשברים ודורשת קורולציה רנטגנית.